/

31/07/2023

חוק הספאם – מה אסור ומה מותר

חוק הספאם הוא חוק שנוצר כדי להפחית את כמות המסרים הלא רצויים (ספאם) שנשלחים לגולשים באינטרנט. חוק זה מגדיר את הגבולות של המתיחסים לשליחת מסרים מסחריים, בין אם הם בדואר אלקטרוני, מסרונים, פרסומות ברשתות חברתיות, ועוד.

על-פי החוק, מותר לשלוח מסר מסחרי רק אם המקבל הסכים מראש לקבל את המסר. זו התניה הראשונה והחשובה ביותר של החוק. בנוסף, כל מסר כזה חייב להיות מזוהה בבירור כמסחרי ולהכיל את פרטי השולח, כולל דרך ליצור אתו קשר.

כמו כן, החוק קובע שהמקבל צריך לקבל את האפשרות לבחור להפסיק את קבלת המסרים בכל זמן שיבחר. כלומר, צריך להיות דרך להימנע מקבלת מסרים מסויימים בעתיד.

כל שולח שאינו מתאים לדרישות החוק יכול להיענש בקנסות ובהליך משפטי.

יש לציין שהחוק עלול להשתנות מדינה למדינה, וכך גם ההגדרה של מה מהווה ספאם. לדוגמה, בארצות הברית יש את חוק CAN-SPAM, שמגדיר את הדרישות למסרים מסחריים, בזמן שבאירופה יש את החוק GDPR שמגדיר את הכללים לשליחת דוא"ל מסחרי.

מאחר ואתה שואל בעברית, אני מניח שאתה מתכוון לחוק הספאם בישראל, חוק התקשורת (בזק ושידור), תיקון מספר 40 (הגנה מפני הטרדה פרסומית), התשע"ה – 2008. אם אתה רוצה מידע נוסף על חוק זה או על החוקים הנוספים שהזכרתי, אני ממליץ לבחון את המקורות החוקיים הרלוונטיים.

נפרט את החוק התקשורת (בזק ושידור), תיקון מספר 40 (הגנה מפני הטרדה פרסומית), התשע"ה – 2008, המכונה לרוב בשם "חוק הספאם" בישראל.

החוק מאפשר למתקבל המסר לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק. נזק שנתקבל כתוצאה מפרסום לא חוקי שמגיע לטלפון הסלולרי שלנו, לטלפון הבית או לתיבת הדואר האלקטרוני שלנו. הנזק המוערך הוא 1,000 ש"ח עבור כל הפרה של החוק.

מה הוא מסר מסחרי?

מסר מסחרי, לפי ההגדרה החוקית בישראל, הוא מסר שנשלח לעשרה אנשים או יותר, ומכיל הצעה להיכנס ליחסים מסחריים, להתעסק בפעולה מסחרית, להשתתף במשחק מזל, בפעילות מסחרית או בפעילות שמתנהלת מול הקהל.

מתי ניתן לשלוח מסר מסחרי?

חוק הספאם בישראל מאפשר לשלוח מסר מסחרי רק אם מתקיימות שלושה תנאים:

  1. המקבל נתן את הסכמתו לקבל את המסר.
  2. המסר מזוהה כמסר מסחרי באופן ברור.
  3. המסר מכיל את פרטיו של השולח ודרך ליצור אתו קשר.

התנאים האלה מתייחסים לכל מסר שנשלח דרך מדיות שונות, כולל דואר אלקטרוני, טלפון, פקס, מסרונים, וכדומה.

הסכמה לקבלת מסרים מסחריים יכולה להיות חשיפה או מפורשת. הסכמה חשיפה מתקבלת כאשר אדם מספק את פרטיו לגורם מסויים (לדוג', חברה) ולא מבקש במפורש לא לקבל מסרים מסחריים מהם. הסכמה מפורשת מתקבלת כאשר האדם מציין במפורש שהוא מעוניין לקבל מסרים מסחריים מהגורם המסויים.